א. מבוא:
1. תביעה שהוגשה בשנת 2013, אשר עניינה עסקה במקרקעין שנכרתה בשנת 1951. מאז ועד היום, לא נרשמו הזכויות על פי העסקה בלשכת רישום המקרקעין, ואף לא נרשמה הערת אזהרה בגין עסקה זו. לאחרונה, מכרו יורשיהם של המוכרים המקוריים, את הזכויות שבאו להם מעזבון אבותיהם המנוחים, לצדדים שלישיים. מכאן התביעה שבפני שעניינה אכיפת ההסכם עתיק היומין ומרוץ הזכויות שבין עזבונם של הרוכשים המקוריים, לבין הרוכשים המאוחרים.
ב. רקע עובדתי:
2. התובעים הינם יורשיהם של המנוחים אסעד מוחמד סרחאן ז"ל, אשר נפטר לבית עולמו בשנת 1988, ושל אחיו עלי מוחמד סרחאן ז"ל אשר נפטר גם הוא לבית עולמו באותה שנה חודשיים לאחר אחיו.
נתבעים 13-1 הינם יורשיהם של המוכרים המנוחים אסעד צוליבי אסעד אלחילו ז"ל וחוסין מוחמד ח'יר הינו ז"ל. יורשים אלה מכרו, כפי הנטען את הזכויות נשוא התביעה לנתבעים 17-14.
יורשיו של המנוח אסעד צולבי אסעד אלחילו (שעזבונו הוא הנתבע מס' 1), הינם הנתבעים 7-2. יורשיו של המנוח חוסין מוחמד ח'יר הינו ז"ל, שעזבונו הינו הנתבע 8, הינם אלמנתו המנוחה מוהיבה סלים הינו ז"ל שיורשיה הינם הנתבעים מס' 13-10.
3. העסקה משנת 1951:
כפי הנטען על ידי התובעים, רכשו מורישיהם המנוחים, תובעים 1 ו- 8, ביום 17.7.51 זכויות במקרקעין על פי יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, שמספרו 113/51, אשר נחתם בפני הנוטריון הציבורי בטבריה.
מן הנתבע
1 נרכשו הנכסים הבאים: כל חלקו,בשיעור 1/3 מן הזכויות בנכס המקרקעין הידוע כחלקה 42 בגוש 15605 (יכונה להלן: "
חלקה 42"). כן נרכשו כל חלקיו בנכס הידוע כחלקה 43 בגוש 15605 המהווים חצי מהזכויות בחלקה (להלן: "
חלקה 43"). מהנתבע 8 נרכשו חלקיו בחלקה 42 בשיעור שליש מהחלקים בחלקה, וכן המקרקעין הידועים כחלקה 50 בגוש 15589 המהווים שתי שמיניות מן הזכויות בחלקה (להלן: "
חלקה 50"). יפוי הכח נוגע גם לנכסים ומוכר אחרים. אלה אינם נוגעים להליך שבפני.
לטענת התובעים, שילמו אבותיהם לנתבעים את מלוא התמורה בגין רכישת החלקות הנ"ל, והחזיקו בחלקות מאז הרכישה ועד פטירתם, כאשר כיום הן מוחזקות על ידי התובעים בעצמם או מי מהם, אשר הכשירו אותן לחקלאות, מעבדים אותן ומגדלים בהן גידולים עונתיים. עניין זה לשיטתם של התובעים, היה ידוע לנתבעים "ולכולי עלמא".
בשנת 2010, אף חתמו חלק מהנתבעים על הצהרה, בה הם מאשרים את המכירה ואף התחייבו לעשות את כל הנדרש מהם לצורך רישומה על שם התובעים (ראה נספח ה' לתביעה). כעולה מנספח ה' הנ"ל, חתמו על ההצהרה הנ"ל הנתבע 2, הנתבע 3 וכאמל אסעד עזאם, אשר נפטר בינתיים לבית עולמו. אשתו - נתבעת 5 - הינה יורשתו.
4. אציין, כי עיון ביפוי הכוח, אשר צורף כנספח לתצהירו של העד מוחמד אסעד סרחאן, ואשר מקורו הוצג בבית המשפט והוחזר לידי ב"כ התובעים, מעלה כי על יפוי הכוח חתמו חמישה מוכרים שונים והוא מתייחס לחלקות שונות, פרט לשלוש החלקות הנזכרות לעיל. עם זאת, עולה כי שני המנוחים מכרו זכויות בחלקות הידועות כ- 15,42 ו- 43 בגוש 15605 וכי הנתבע מספר 8 מכר גם זכויות בחלקה 50 בגוש 15589. יתר שלושת המוכרים אינם מוזכרים בכתב התביעה ואין לדעת מה עלה בגורל העסקאות שעשו אלה, עסקאות המתייחסות לחלקה 50 ולחלקות אחרות, הנזכרות ביפוי הכוח הבלתי חוזר נשוא התביעה.
5. לטענת התובעים, גונבה שמועה לאוזניהם, ימים ספורים לפני הגשת התביעה, כי הנתבעים 13-1 מכרו את זכויותיהם בחלקות נשוא התביעה, לצדדים שלישיים. התברר להם כי הנתבע 13 רשם על שמו את חלקו בעזבונו של אביו - הנתבע 8 (1/24 חלקים מחלקה 42) וכן חלקו בעזבונה של אימו, אלמנת אביו, שבאו אליו בירושה (1/6 חלקים מחלקה 42). חלקים אלה נמכרו על ידו לנתבעים מספר 14 ו- 17 שהינם עדנאן נג'יב עטאללה ועלי מוחמד טרבייה, אשר רשמו הערות אזהרה בגין רכישה זו.
עוד התברר להם כי יורשי הנתבע 1 רשמו על שמותיהם את ירושתו של אביהם בחלקות 42 ו- 43. מבין אלה, מכרו הנתבעים 2 עד 5 את זכויותיהם לנתבעים 15 ו- 16. נתבע 3 מכר את זכויותיו לנתבע 15 (ג'סוב ברגס שקיר). ואילו הנתבעים 2,4,5 מכרו את זכויותיהם בשתי החלקות הנ"ל, לנתבע 16 (סמיר עוואד חמזי חליילה).
חלקה 50 עדיין רשומה על שם הנתבע 8, כאשר לא נעשה עד כה כל שינוי בזכויות בה.
ג. ההליך:
6. כאמור, תביעה זו שבפני, אשר הוגשה ביום 9.2.13, עניינה ביצועו בעין של ההסכם משנת 1951. לא הובאו כל נתונים בקשר להסכם, כאשר התביעה כולה נסמכת אך ורק על יפוי הכוח הנוטריוני. התביעה הינה לסעד של הצהרה כי התובעים זכאים להירשם כבעלים של הזכויות הנרכשות כמפורט לעיל, ולמנוע כל פעולה של רישום בחלקות הנ"ל ביחס לנתבעים 17-14, תוך קביעה כי הזכויות שרכשו מהנתבעים 13-1 הינן בטלות ומבוטלות. בהתאם, יש למחוק את הערות האזהרה אשר נרשמו לטובת רוכשים אלה.
7. לשיטת התובעים, החלקות נשוא התביעה נמצאות בתחום הישוב כלנית, הסמוך לכפר מגא'ר - כפר מגוריהם. למינהל מקרקעי ישראל יש עניין ברכישת הזכויות במקרקעין אלה, כאשר הנתבעים 17-14, ידועים כמתווכים, העובדים עם מינהל מקרקעי ישראל לצורך רכישת מקרקעין באזור, למען מכירתם למינהל מקרקעי ישראל, וזאת תוך ניצול עמדתם המשפטית של התובעים, אשר לא דאגו לרשום הערות אזהרה על זכויותיהם מחד, ומאידך ניצול מצוקתם הכלכלית של הנתבעים, תוך הצעת פיתויים כספיים.
8. עוד טוענים התובעים, כי הנתבעים 14,16,17 ידעו בוודאות כי החלקות הנ"ל אינן שייכות עוד לנתבעים, אך למרות זאת, התקשרו עימם, זאת בחוסר תום לב, כמעשה מרמה לצורך התעשרות שלא כדין, כלשונם של התובעים. לטענתם, פנו אליהם מי מבין הנתבעים- הקונים, וביקשו לרכוש את הזכויות בחלקות הנ"ל, אולם הם סירבו. הם הודיעו לנתבעים כי הם מחזיקים במקרקעין, ואין בדעתם למוכרם. מכאן, מקור ידיעתם של נתבעים אלה.
9. הנתבעים כופרים בזכויותיהם של התובעים. נתבעים 7-1 טוענים בהגנתם כי דין התביעה להדחות מחמת התיישנות. התביעה אף לא כוללת את כל הצדדים ליפוי הכוח המקורי. יפוי כוח זה אינו כולל מספרי תעודות זהות ועל כן הינו לקוי. לטענת הנתבעים, הם לא ידעו כלל על ההסכם ואינם יכולים לאשר את נכונותו של יפוי הכוח. לטענתם, אביהם החזיק במקרקעין משך כל השנים מבלי ששמעו דבר מן התובעים. התובעים לא טרחו לרשום הערת אזהרה על זכויותיהם, בעוד שהם הנתבעים, רשמו את הזכויות על שמם בהתאם לצו הירושה.